<h1>הבתים — שערי המלאכות האסורות ביום השבת שער ששי</h1>
<h2>דף כו:</h2>
כל מדינות ועיירות של ישראל תוקעין בהן שלש תקיעות בערב שבת ובמקום גבוה היו תוקעין כדי להשמיע לכל אנשי המדינה וכל אנשי מגרש שלה. תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדות מלחרוש ומלעדור ומלעשות מלאכה שבשדה, ואין הקרובים רשאים ליכנס לעיר עד שיבואו רחוקים ויכנסו כולם בבת אחת, ועדיין החנויות פתוחות והתריסין מונחין. התחיל לתקוע תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות, ועדיין החמין והקדירות מונחות על גבי כירה. התחיל לתקוע תקיעה שלישית סילק המסלק והטמין המטמין והדליק את הנרות, ושהה כדי לצלות דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ושובת. תקיעה ראשונה תוקע אותה במנחה, והשלישית תוקע אותה קרוב לשקיעת החמה. וכן תוקעין במוצאי שבת אחר צאת הכוכבים להתיר העם למעשיהם. לר"ם. יום הכפורים שחל להיות [בע"ש לא היו תוקעין. חל להיות] במוצאי שבת לא תוקעין ולא מבדילין יום טוב שחל להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילין. חל להיות אחר השבת מבדילין ולא תוקעין.
